הרמת שלפוחית השתן – ציסטוצלה
זהו מצב שכיח למדי הקורה עקב היחלשות ריצפת האגן, בעיקר כתוצאה מהריונות ולידות , אך גם על רקע התבגרות הרקמות או מצבים המלווים בלחץ גדול על ריצפת אגן באופן כרוני (השמנת יתר, שיעול כרוני כמו באסטמה/עישון, עצירות כרונית ומקצועות הכרוכים בהרמת משאות כבדים ). יש נשים שבאופן גנטי סובלו מחולשת רקמות והסיכון שלהן לצניחה מוגבר.
הרמת שלפוחית השתן – תסמינים
תחושת בלט בין שפתי הפות בעיקר בזמן ניגוב לאחר שרותיםשירותים , לעיתים הפרעות במתן שתן כמו קושי להתרוקן וצורך להחזיר את הצניחה כלפי מעלה . ייתכנו גם דלקות שתן חוזרות .
הרמת שלפוחית השתן – הניתוח
נעשה בגישה נרתיקית כך שאין חתכים חיצוניים. באופן דומה לתפירת “פנסים ” בבגד , מבצעים הצרה של הריקמה התומכת בכיס השתן , דוחקים את כיס השתן למקומו הנכון ומחזקים את הריקמה התומכת. , הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית ( כמו אפידורל).
הרמת שלפוחית השתן – החלמה והתאוששות
בתום הניתוח מושאר טמפון בנרתיק אשר מוצא בערב הניתוח או למחרת. גם קטטר נשאר בכיס השתן אשר יוצא ברותו זמן עם הטמפון. לאחר הניתוח צפוי דימום בכמות פחותה ממחזור למשך עד שבוע. כאבים קלים בלבד שמגיבים למשככי כאבים.
לאחר הניתוח יש להימנע מהחדרת טמפונים ומיחסי מין משך 3 שבועות . בבדיקת המנתחת 3 שבועות אחרי הניתוח תקבלי אישור לחזור לפעילות רגילה. בפעילות המינית הראשונה ייתכנו מעט כאבים אך לרוב הנרתיק יותר מוצק וצר, מה שמגביר את הסיפוק מיחסי המין.
מומלץ להימנע מהרמת משאות כבדים מעל 10 ק”ג במשך 3 חודשים על מנת למקסם את תוצאות הניתוח ולהוריד את הסיכוי לחזרת הצניחה.
הרמת שלפוחית השתן – סיבוכים וסיכונים
כמו בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים כלליים של מצב ניתוח הכוללים דימום , זיהום וסיבוכי הרדמה. סיכון ספציפי לניתוח צניחת כיס השתן הוא פגיעה בכיס השתן עם צורך בתפירתו.
סיבוך זה נדיר וקל לטפול. במקרה כזה יש צורך להישאר עם קטטר לתקופה של מספר ימים עד לריפוי הפגיעה בכיס השתן. לאחר מכן צפוי תפקוד רגיל של כיס השתן.
